ארכיטיפ הוא אב טיפוס של רעיון שטבוע בזיכרון האנושי. התיאוריה של הארכיטפים מתבססת על ההגות של קארל יונג, שנודע כתלמידו של פרויד. מתוך התיאוריה הזו יצאה תיאוריית הארכיטיפים המיתוגיים. למרות שאני אישית לא מצאתי הרבה קשר בין התיאוריה של יונג ובין תיאוריית הארכיטיפים המיתוגיים (מעבר לקונספט של ארכיטיפ), אני מוצאת את התיאוריה הזו מאוד שימושית כשמנסים להגדיר מאפיינים של מותג. במקור לכל ארכיטיפ יש שם, אבל אני מצאתי שהשם חוטא לרעיון, ולכן הגדרתי כל ארכיטיפ מיתוגי לפי המטרה שהמותג שואף להשיג בעולם.
כל ארכיטיפ ניתן לסווג לאחד מארבע קטגוריות: השארת חותם, בניית קשרים אישיים, יצירת סדר, וחיפוש רוחני. אז הנה הארכיטיפים, כאשר אני מציגה מאפיינים מיתוגיים, חסרונות אפשריים, וכמובן דוגמא. כמובן חשוב לציין שאין פה שחור ולבן, וככל שחקרתי יותר עמוק בנושא ככה ראיתי יותר הבדלים בין ניתוחים שונים של התיאוריה, מותגים שמוגדרים בצורה שונה ומהלכים מיתוגיים שגרמו למותג לעבור מקטגוריה אחת למשנה.
אז עכשיו בפרקטיקה – איך עושים את זה?
כל תהליך שאני עושה מתחיל קודם כל באפיון שפה. אפיון השפה הוא הבסיס לכל עבודה על העסק והמותג.
כשעושים תהליך אפיון שפה מתחילים קודם כל מהחזון של העסק והמותג. מתחילים מהשאלה הכי כללית של מה המותג רוצה לעשות בעולם, ואחר כך יורדים לפרקטיקה.
הטבלה שמצורפת יכולה לעשות הרבה סדר בהקשר הזה: מתוך החזון של המותג ניתן להבין מה קווי האישיות שלו. בנוסף, ניתן לראות דוגמא למותג שעושה את זה (ובכך להתחבר לקווי האופי שלו). נסו להיזכר בפרסומות שראיתם של מותג מסוים, או פשוט להיזכר אילו תחושות המותג הזה מעלה בכם. בטבלה גם כתבתי איזשהו חיסרון אפשרי שיש למיתוג כזה, כי אי אפשר לקבל את הכל, וחשוב להיות מודעים גם לחסרונות של כל מיתוג.
להורדת הקובץ לחצו פה
